דלגו לתוכן

Google מחלקת את עבודת הקוד בין שני מודלים. כך בודקים אם זה משתלם

זרוע מכנית מרכיבה חלקי עץ לצד שרטוט ותצוגה פיזית של רשת קשרים
זרוע מכנית מרכיבה חלקי עץ לצד שרטוט ותצוגה פיזית של רשת קשרים

ב־Antigravity, כלי Orchestrator משלב מודל תכנון עם Gemini 4 Hydrogen לביצוע. צוות פיתוח ישראלי יכול לבחון את השילוב לפי זמן, איכות ועלות לשינוי שעבר סקירה.

כשיש צורך לשנות כמה מקומות בקוד, חלק מהזמן מוקדש להבנת הקוד וחלק לעריכת הקבצים, להפעלת בדיקות ולקריאת התוצאה. בכלי קוד מבוסס AI אפשר להקצות את התכנון והביצוע למודלים שונים. לצוות שמנסה את השיטה כדאי להחליט מראש אילו משימות מתאימות לה ומה ייחשב שיפור לאחר ששינוי עבר את כל הדרך לסקירה.

ב־12 בנובמבר הודיעה Google על פריסה הדרגתית של Gemini 4 Hydrogen ושל מצב Orchestrator בסביבת Antigravity. המצב משלב את Hydrogen עם מודל תכנון כמו Carbon או Argon, בהתאם לאפשרויות שזמינות בחשבון. ההודעה מתארת חלוקה בין תכנון לביצוע במהלך משימה. צוות מקומי יכול לבדוק את הרעיון גם באמצעות תהליך פנימי שיש בו תוכנית כתובה, מימוש מוגבל ובדיקה.

בוחרים שינוי שקל להשוות

לצורך ניסוי ראשוני, צוות פיתוח בישראל יכול לקחת אוסף קטן של משימות חוזרות. למשל, הוספת הודעות נגישות למסך ניהול דו לשוני, עדכון דפוס שימוש שחוזר בכמה קבצים, או פיצול פונקציה ארוכה כשההתנהגות אמורה להישאר יציבה. לכל משימה מתאימים מבחני קבלה שמספקים בסיס להשוואה בין עבודה עם מודל יחיד לבין חלוקה בין תכנון לביצוע.

אם יש שינוי שכולל החלטת מוצר פתוחה, שומרים אותו לקבוצת משימות נפרדת. למשל, בקשה לשינוי התנהגות מסך עבור לקוח ותיק תלויה בסיכום בין מנהלי המוצר והתמיכה. היא תדרוש זמן אנושי גם במערכת כלים מהירה. ניסוי שמערב בין משימות שהוגדרו היטב למשימות כאלה יכול לבלבל בין השפעת הכלי לבין איכות המידע שקיבל בתחילת העבודה.

אפשר להתחיל ממספר משימות דומות על אותה גרסה של הקוד, כאשר ההוראות ומבחני הקבלה נשארים קבועים. מתחילים בהרצה עם המצב הנוכחי של הצוות. אחר כך מריצים את הגישה המשולבת באותה סביבת בדיקה. אם משווים בעזרת שתי עבודות על אותו שינוי, שומרים את התוצאות בסביבות נפרדות כדי שהתיקון הראשון לא יהפוך לקלט של השני.

בודקים מה עובר מן התכנון לביצוע

תוכנית שימושית מציינת את הקבצים הרלוונטיים, את התוצאה הצפויה ואת המקומות שבהם חסר מידע. בדוגמה של ממשק בעברית, היא יכולה להזכיר שתאריך נבדק בשני אזורי זמן ושכפתורי התצוגה צריכים להישאר נגישים בכיוון כתיבה הפוך. כאשר המודל המבצע מקבל הגבלות מפורשות, קל יותר לבחון אם התיקון שומר על ההתנהגות שנקבעה.

יש משימות שבהן מתגלה עובדה חדשה אחרי תחילת הביצוע. במקרה כזה בודקים האם אפשר לזהות מה הוביל לשינוי התוכנית. למשל, ייתכן שהבדיקה מצאה שקובץ תרגום משותף משמש מסך נוסף. כדאי שהצוות יוכל לראות אם המערכת חזרה לתכנון, האם נדרש אישור אנושי ומה נשמר מן ההחלטה הקודמת. עניין זה חשוב גם כאשר היישום נראה תקין במבט ראשון.

אם כלי העבודה מציג חלקים מן הרצף, משתמשים בהם לצד תיעוד של הצוות. רושמים את מצב המודל, את המשימה ואת תוצאת הבדיקות בזמן הריצה, בפרט כאשר כמה אנשים בודקים את אותה יכולת. כדאי לבחור מידע שהמוצר מציג בפועל. כך הממצאים ניתנים להשוואה גם אם כלי העבודה משנה את תצוגת היומן או מחליף את האפשרויות הזמינות.

מחשבים את המחיר עד שהשינוי מתקבל

מדידה של צריכת טוקנים מספרת כמה קלט ופלט היו בהרצה. לצורך החלטת צוות, אפשר לחבר אליה את זמני הריצה, מספר הניסיונות וזמן המפתחת שבדקה את התוצאה. כאשר לא מוצגת עלות מפורטת לכל ריצה, אפשר להשתמש ביחידות שהחשבון כן מספק ולהציג אותן בנפרד מהזמן האנושי. כדאי לחשב רק על בסיס נתונים שזמינים ומשקפים את צורת העבודה.

בדוגמה מספרית להמחשה, תהליך אחד מחזיר תיקון תוך ארבע דקות אך דורש עשרים דקות סקירה, ותהליך אחר מסיים בתוך שמונה דקות ודורש עשר דקות סקירה. הפער מסביר מדוע זמן הפקה לבדו עשוי להטעות. אם מריצים את הכלי על שינויי תחזוקה לאורך כמה ימים, מתעדים כמה תיקונים התקבלו ומה היה המאמץ הכולל לכל אחד מהם.

גם איכות התיקונים יכולה לשנות את התמונה. צוות יכול לרשום כמה תרחישים עברו, כמה קבצים שונו ומה נמצא רק לאחר בדיקה ידנית. כאשר פער מהותי מתרחש בהרשאות או בנתונים, הוא מקבל משקל נפרד מעניין אסתטי. הקצאת מודלים היא בחירה תפעולית שאפשר לשפר לאורך זמן לפי דפוסים, למשל בחירה בגישה מסוימת לעדכוני תלות ובאחרת לשינויים מרובי שלבים.

מגדירים מה נדרש לקראת עבודה קבועה

בחברה שמוכרת תוכנה בארץ ובחו״ל, צוות יכול להגדיר אילו חומרים מותרים להעברה לכל סביבת עבודה. קבצים להמחשה, מזהים מדומים ומאגר ניסוי מספקים בסיס לבחינת יכולת. כאשר מרחיבים לשימוש בקוד אמיתי, מוודאים מי ניגש אליו ואילו פעולות מותר לבצע. הדרך למיזוג עוברת בכללים הרגילים של המאגר, כולל בדיקות וביקורת מתאימה.

הרחבה מדורגת מתחילה בסוג משימה שבו ההטבה הופיעה שוב והייתה ניתנת למדידה. מכינים דוגמה שהצוות יכול לשחזר ומחליטים מה לעשות אם הביצועים משתנים. מי שמפעיל את הכלי צריך לדעת איפה נמצאת התוכנית, מי בודק את השינוי ואיך להפסיק ניסיון שלא מתקדם. כך ניתן להעריך את התועלת לאורך זמן ולשמור על מסלול עבודה ברור.

בסוף הניסוי אפשר לבקש ממפתח שלא הפעיל את הכלי לסקור את שתי התוצאות בסדר אקראי. הוא מציין היכן הבין את כוונת התיקון והיכן נדרש לחפש מידע נוסף. כשמבצעים השוואה כזאת לאורך כמה שינויים, קל יותר לזהות אם היתרון מגיע מהמודלים עצמם או מכך שהצוות הוסיף שלב תכנון ברור שניתן לשלב גם בתהליך אחר.

ליישום
בחרו שלוש משימות קוד דומות והגדירו לכל אחת מבחן קבלה. השוו את משך העבודה, הניסיונות, תוצאת הבדיקות וזמן הסקירה. בדקו שתוכלו להסביר מדוע התקבל כל שינוי. הרחיבו את השיטה רק למשימות שבהן ניתן לראות שיפור עקבי לפי המדדים שבחרתם.

רוצים לקבל פרטים נוספים?טופס פנייה קצר — לחצו לפתיחה

השאירו פרטים ונחזור אליכם בנושא תוכנה.

מסירת הפרטים היא לבחירתכם ונדרשת לקבלת מענה. הפנייה עשויה להימסר גם לכותב המאמר. מדיניות פרטיות